החלטה בתיק הוצל"פ 18-00307-11-1

מדינת ישראל

לשכת ההוצאה לפועל ראשון לציון

מספר תיק : 18-00307-11-1

החלטת רשמת ההוצאה לפועל

דיאנה פסו-ואגו

תיק ההוצאה לפועל נפתח לשם גביית הפרשי הצמדה וריבית של דמי מזונות וכן החזר בעבור הוצאות רפואיות לקטינים והכל מכוח הסכם גירושין (להלן: "ההסכם") עליו חתמו הצדדים ואשר קיבל תוקף של פסק דין בבית משפט לענייני משפחה, ביום 07.08.05.

החייב הגיש בקשה בטענת "פרעתי" בטענות שונות.

לדבריו בהסכם הגירושין נקבע, כי ישולמו דמי מזונות בסך 1,300 ש"ח עבור כל אחד משלושת ילדיהם המשותפים של הצדדים - סכום של 3,900 ש"ח  אשר יוצמד למדד יוני 2005 וכן כי סעיף 17 להסכם קובע כי הזוכה תהיה זכאית לתשלום דמי מדור עד לסכום של 1,300 ש"ח במידה ותשכור דירה ותציג חוזה שכירות.

לטענת ב"כ החייב אין מקום להצמיד את דמי המדור כחלק מדמי המזונות, כפי שעשתה הזוכה בחישוב שהוגש לתיק ההוצל"פ, אלא את סכום המזונות בלבד, 3,900 ש" בלבד, שכן דמי המדור, אינם תשלום מזונות שוטף אלא מותנה בהצגת חוזה שכירות ואינו מהווה תשלום מזונות אותו הצמידו הצדדים במסגרת ההסכם.

יצוין כי לטענת הזוכה החייב שילם סך של 5,240 ש"ח בפועל מידי חודש הכולל את דמי המזונות ודמי המדור, אך סכום זה לא הוצמד בהתאם במשך כל השנים, מיום החתימה על ההסכם.

עוד הוסיף החייב וטען בבקשתו, כי מאחר והזוכה לא שכרה דירה משך השנים שעברו מיום פסק הדין ואין בידיה חוזה בר תוקף ולא הוצג כזה, לא חב כלל בתשלום דמי המדור ולכן כל התשלומים שביצע שולמו שלא כדין ויש להשיב הכספים רטרואקטיבית ובמסגרת תיק זה לבצע קיזוז.

החייב אשר נשא בתשלום דמי המדור לאורך השנים הפסיקם עם פתיחת תיק ההוצל"פ.

כמו כן עתירת הזוכה לתשלום סכום של 690 ש"ח בגין טיפול רופא שיניים ופסיכולוגית, אינה עומדת בתנאי סעיף 23 להסכם הקובע כי משמדובר בהוצאות רפואיות חריגות, יש לקבל המלצת רופא משפחה, לפנות לביטוח הרפואי תחילה, לתאם עם החייב את ההוצאות ובמקרה של מחלוקת יכריע הרופא המטפל  ובאם ייווצר הפרש הוא ישולם על ידי הצדדים בחלוקה שווה וזאת מעבר לטענה כי ההוצאה בעבור הפסיכולוגית אינה מהווה הוצאה רפואית חריגה.

הואיל והזוכה לא עמדה בתנאים הנ"ל אינו חייב בתשלום הוצאות אלו.

לתגובת הזוכה הראשונית לבקשת החייב צורפו צילומי שלושה חוזי שכירות המעידים על כך שהתגוררה ומתגוררת בשכירות עם הקטינים, לטענתה, באופן רצוף בשתי דירות בראשון לציון, לאורך התקופה הרלוונטית.

לכך השיבה ב"כ החייב כי בגין התקופה שמיום אישור ההסכם 7.8.05 ועד 7/06 אין בידי הזוכה כל חוזה שכירות בתוקף להציג ולגבי החוזים שצורפו על ידי הזוכה אין לראותם כתקפים. לדבריה מן החוזים עולים פגמים אשר יש בהם כדי להביא לפסלותם, כאשר, לדוג' טענה, כי ניתן לראות בסעיפים 3 ו-9 לחוזה השכירות שצירפה הזוכה, הנושא תאריך 25.5.06, שישנו תיקון בכתב יד לצדו חתמה אך הזוכה וכן תוקן בכתב יד תאריך סיום החוזה מ 14.7.2007 ל  14.7.2009, כאשר לצד תיקון זה, שוב, חתומה אך הזוכה, כאשר תחילתו של סעיף 3 וסופו אינם תואמים, מבחינת המועדים.

כמו כן נטען, כי בהתאמה לגבי ייתר החוזים שהוצגו "החוזה הנ"ל תוקן בטיפקס , מחקו בו את התאריך של עריכתו וכתבו תאריכים חדשים בכתב יד, ושינו מועדי השכירות ותקופות השכירות בכתב יד של המשיבה בלבד...

החוזה אינו נראה כחוזה שכירות תקף ואינו עומד בתנאים של חוזה שכירות העומד על פי דין כחוזה בר תוקף, החוזים נחזים כמזויפים והראיה רק המשיבה חתומה ליד תקופת השכירות, לא מופיעה חתימת המשכירה, התקופות כתובות בכתב יד ולא מודפסות ואין חתימות ליד התיקונים בכתב יד...".